קל - אוטו שירותי מימון (1998) בע"מ נ' התעשייה האווירית לישראל בע"מ

פסק דין

ביום התאונה נשוא תביעה זו הגיע רכבה של התובעת נהוג בידי עד התביעה 1 אל שער הכניסה למתחם הנתבעת, שם הוא ביצע פרויקט לטענתו. ראה כי השער פתוח , ורהב נכנס לפניו, המשיך וניסה להיכנס דרך השער אל תוך המתחם, ובמהלך הכניסה שלו, המחסום הרצפתי התרומם, ופגע ברכב מלמטה וגרם לו נזקים .

התובעת טוענת כי האחריות למקרה נופלת על שכמה של הנתבעת.

הנתבעת טוענת כי עד התביעה ניסה להיכנס לתוך מתחם בטחוני מסווג , ללא היתר, וללא אישור, לא שעה לאזהרות המוצבות עלפני שלט בכניסה , שיש לעצור לביקורת , לפתוח חלון, ולהזדהות, בטרם יינתן לו אישור הכניסה , ומטילה את האחריות עליו .

תיאור המחסום

על פי עדותו של עד ההגנה , בכניסה לשער ישנם שני אמצעי מניעה בפני כניסה למתחם. זרוע אשר במצב של סגירה היא נמצאת בצורה אנכים מעל לפני הקרקע, והיא מופעלת בתיאום אוטומטי עם השער הרצפתי , וכן מחסום רצפתי , ברוחב של כ 60 ס"מ המופעל על שני צירי צד , וכאשר השער פתוח המחסום הרצתפי נמצא ישר עם פני הקרקע, וכאשר המחסום סגור , מסתובב המחסום על שני צירי הצד שלו ומזדקף לגובה של 60 ס"מ . דרך כלל שני השערים עובדים בהרמוניה ביחד, כאשר מחסום הזרוע עולה , מחסום הרצפה יורד, ולהיפך . לטענת עד ההגנה המחסום עובד דרך כלל אוטומטית, אולם כאשר מצליח רכב כל שהוא להיכנס שלא על פי דרישה מהשמור, אזי השומר מפעיל ידנית את השער הרצפתי כדי למנוע חדירת גורמים לא מורשים אל תוך המתחם גם אם עבר כבר את שער הזרוע .

תיאור הכניסה

בכניסה למתחם יש נתיב נסיעה אחד, כאשר מצד שמאל בנוי תא על המדרכה (בודקה ) בה או לידה עומד שומר אחד, ובתוכה שומר שני. התא נמצא משמאל לכניסה על מנת לאשפר לשומר לשוחח עם הנבדק מבקש הכניסה מצד הנהג , קרי מצד שמאל .

לפני הבודקה , מוצבים שני עמודים ככל הנראה ליתר אבטחה בפני ניסיון פגיעה בשומרים ולפני הכניסה בצד שמאל, מול עיני הנהגים מוצב שלט עליו כתוב באותיות קידוש לבנה " עובד/מבקר- נא עצור לביקורת – פתח חלון והצג תג/ ת.ז לזיהוי ". במרכז הנתיב מוצב תמרור "עצור" ובצד ימין לנתיב הנסיעה מוצב תמרור "עצור" נוסף . רואים בתמונה נ/1 את מחסום הזרוע , ופסי האטה ברצפה .

גרסת עד התביעה .

עד התביעה אינו מכחיש את קיומם של ככלי הביטחון והבידוק במקום. אינו מכחיש כי הוא יודע שזר כי יגע לשער חייב בכל הכללים , המצוינים על השלטים בכניסה, קרי עצירה מלאה, פתיחת החלון, הצגת תעודה מזהה ויתר הכללים המקובלים במקום. אלא מאי. עד התביעה טוען כי הוא מבצע עבודה בשטח, וכי אכן בהתחלה כאשר הגיע למקום הוא היה עובר את כל כללי הבידוק, ואינו חולק על קיומם של כללים אלו ואינו חולק על זכותה של הנתבעת גם להציב אותם, והוא אכן יודע כי המדובר במתחם בטחוני מסווג. אלא שהוא טוען כי במהלך הזמן, וכשהוא למעשה נכנס ויצא מספר פעמים ביום למתחם, השומרים מכירים אותו ומזהים אותו ללא בדיקה , והם הפסיקו למעשה לבודקו .

מתוך ידיעה והכרה מי הוא, הוא טוען כי הגיע למקום, ראה שער פתוח לאחר שרכב אחר נכנס, הוא הסתכל לשומר בעיניים, לא קלט ממנו כל הוראה או סימן שעליו לעצור, סבר כי השומר מכיר אותו כמו כל השומרים שהוא עבר מול עיניהם, וכי השומר למעשה נותן לו להיכנס ,או לכל הפחות אינו אוסר עליו להיכנס , ואז הוא ניצל את פתיחת השער עבור הרכב שהיה לפניו, והמשיך , אלא שטרם עבר את השער, התרומם המחסום הרצפתי .

מטעם ההגנה הובא למתן עדות מר שלומי סוזן. ממונה הביטחון של האתר. מר סוזן לא ראה את המקרה אך יודע עליו מכוח תפקידו, והוא אינו יכול למעשה להעיד על מה שקרה בפועל, לאמת או להכחיש את דברי עד התביעה . הוא רק הסביר את הנהלים של כניסה ויציאה מן המתחם . הוא רק שלל את קיומו של כל היתר לשומרים לאפשר כניסת מאן דהוא ללא בדיקה, גם אם הם מכירים אותו ושיש להקפיד על בדיקת כל רכב שנכנס טרם כניסתו , .

השומר שעמד בשער באותו יום , לאל בא להעיד, גרסתו של עד התביעה על אשר התרחש במקום , לא נסתרה .

ונשאלת השאלה , האם-גם אם כל מה שמסר עד התביעה הוא נכון, מוטלת אחריות לנזק שנגרם לרכב התובעת על מפעיל השער, או הנתבעת, או על עד התביעה עצמו .

אני מקבל את כל טענות ההגנה של הנתבעת בענין קיומם של הכללים לבידוק הביטחוני של כל רכב שנכנס

ומקבל את הנמקתו של מר סוזן, שגם אם האישיות הנכנסת מוכרת לשומרים עליהם לבצע את הבידוק על פי כל הכללים והנהלים . אך נשאלת השאלה , האם אכן כללים אלו קוימו על ידי השומר בשער.

מאידך לא הוברר לי מי הפעיל את השער הרצפתי שגרם לתאונה, האם אותו שומר שעד התביעה אומר כי הסתכל לו בעיניים ולא ראה שום סימן של מניעה לכניסתו או השומר בבודקה בפנים . נניח שאני מקבל את גרסתו של עד התביעה בדבר המבט בינו לבין השומר בחוץ, עדיין אין הסבר מדוע השומר בפנים חייב להתנהג כמו השומר בחוץ. מנין לנו כי השומר בפנים שאולי הוא הפעיל את המחסום הרצפתי , מכיר את עד התביעה ? מנין לנו כי ממקום מושבו הוא אכן זיהה את עד התביעה ובכל זאת הרים את המחסום. הלא יתכן כי השומר בפנים , ראה רק את הרכב של עד התביעה נכנס על אף אי קבלת אישור ועל אף אי ביצוע בידוק, ולכן מכוח חבותו לעשות כן סגר את המחסום .

אין ספק שעד התביעה הפר את תנאי הבדיקה והתנאי למתן היתר כניסה בכך שלא עצר, ולא הציג כל תיעוד מזהה ונכנס אל תוך השער בטרם יקבל את היתר הכניסה . ניתן לקבוע , כי הכלל במקרה זה הוא "אין לך היתר להיכנס עד אשר לא תקבל אותו במפורש", ולא " מותר לך להיכנס , כל עוד לא ניתן לך אות שלא לעשות כן ".ברירת המחדל היא שיאן להיכנס אל תוך המתקן כל עוד בוצע הבידוק וקבלת אישור מפורש להיכנס , ואין זה משנה אם השער פתוח או סגור.

אך מאידך גרסתו של העד כי השומר בכניסה שמכיר אותו בוודאות לא מנע ממנו כניסה ולא הורה לו לעצור , לא נסתרה.